דנטה, המשורר האיטלקי, כתב את הפואמה הארוכה "הקומדיה האלוהית". היא נכתבה בין השנים 1307 ל-1321, ובה עובר המחבר דרך הגיהינום והפורגטוריום, מתאר סוגים שונים של אישים מפורסמים בממלכת הדיאלוג. הפואמה משקפת את הישגיה התרבותיים ואת בעיותיה המרכזיות של ימי הביניים, ובעלת אופי "אנציקלופדי". ניתן לראות בה גם את ניצני המחשבה ההומניסטית של הרנסנס. בפואמה האפית, המונה למעלה מארבעה עשר אלף שורות, דנטה מתנגד בתוקף לחשכת ימי הביניים, ומבטא שאיפה בלתי מתפשרת לאמת. הייתה לה השפעה עמוקה על השירה האירופית המאוחרת.